הקשר בין שטיון (דמנציה) ונסיגה קוגניטיבית בקשישים לבין דכאון ודחק נחקרו רבות, רב המומחים מסכימים כי למרכיבים האפקטיביים והחברתיים תפקיד חשוב בהדרדרות השכלית בגיל המבוגר. חוקרים מאיסלנד והולנד ביקשו לבדוק באמצעות מחקר חתך האם רמות קורטיזול (הורמון המופרש בין היתר בתגובה לדחק) קשורות לשינויים במבנה המח ולתפקוד הקוגניטיבי, תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת NEUROLOGY.
עוד בעניין דומה
החוקרים התבססו על מחקר AGES שנערך באוכלוסיית הקשישים ברייקיאוויק, איסלנד, מתוכו לוקטו נתונים אודות 4.244 נחקרים שאינם סובלים משטיון ( בני 76+- 5 שנים, 58% נשים) שלגביהם תועדו נתוני הערכה קוגניטיבית, בדיקת MRI מח, רמות קורטיזול בדגימות רוק בבוקר ( 45 דקות לאחר יקיצה) ובערב. הנתונים נותחו באמצעות רגרסיה ליניארית במטרה לאמוד את קשרי החתך בין רמות קורטיזול לבין נפח חלקי המח ותפקוד קוגניטיבי תוך התחשבות במשתנים מתערבים.
רמה גבוהה יותר של קורטיזול בערב הייתה קשורה לנפח מח כולל נמוך יותר (שלישון עליון לעומת תחתון – 16 מ"ל , 95% רווח סמך 19.7-12.2, מתוקנן לגיל, מין, השכלה, נפח תוך גולגולתי, עישון, נטילת סטרואידים, נגעי חומר לבן ואוטמים על סמך MRI). הירידה בנפח נצפתה בכל חלקי המח אך הייתה מודגשת יותר בחומר האפור. בדומה לכך רמות גבוהות של קורטיזול בדגימות ערב נקשרו לנסיגה קוגניטית על נדבכיה. רמות גבוהות של קורטיזול בבוקר נקשרו לנפח חומר לבן מעט גבוה יותר ומהירות עיבוד מידע ותפקודים גבוהים טובים במקצת, ואולם לא נרשמה השפעה על החומר האפור או ביצועי זכרון.
החוקרים מסכמים כי קיים קשר בין רמות קורטיזול ברוק בבוקר ובערב לבין נפח המח והתפקוד הקוגניטיבית של בני 70 ומעלה, עם זאת מדובר במחקר חתך שמטבעו מצביע על קשר ולא על סיבתיות או נסיבתיות של הממצאים, אי לכך דרושות עבודות נוספות על מנת לבסס את תוצאות המחקר הנוכחי.
מקור:
Salivary cortisol, brain volumes, and cognition in community-dwelling elderly without dementia Mirjam I. Geerlings, PhD, Sigurdur Sigurdsson, MSc, Gudny Eiriksdottir, MSc, Melissa E. Garcia, MPH, Tamara B. Harris, MD, Vilmundur Gudnason, MD, PhD and Lenore J. Launer, PhD Published online before print August 19, 2015 Neurology
למחקר המלא לחץ כאן.
ערך: ד"ר צבי שליטנר
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה